2. דיני זמן צאת השבת, ד-ה
ד. יש אומרים שבאיסורי שבות דרבנן א"צ להחמיר שלא לעשותם אחר צאת הכוכבים, קודם שיגיע זמן רבינו תם, שרק במלאכות האסורות מן התורה ראוי להחמיר ולהמתין לזמן רבינו תם. ויש חולקים. ובמקום צורך גדול יש להקל. ולכן מותר לנסוע ברכב במוצאי שבת, קודם שהגיע זמן רבינו תם, כשהנוהג ברכב אינו מקפיד לשמור על זמן רבינו תם. אך צריך להקפיד שלא לפתוח בעצמו את דלת המכונית, כיון שעל ידי שפותח את הרכב נדלקת נורה חשמלית, והוא איסור תורה.
ה. מי שנהג במוצ"ש כר"ת, ורוצה להקל לצורך ולעשות מלאכה אחר שעה מהשקיעה, שהוא בתוך י"ג דקות וחצי שלפני צאת הכוכבים של דעת ר"ת, יש לו על מה לסמוך להקל, כיון שיש בזה ספק ספיקא. שמא הלכה כדעת הגאונים, ואף אם תמצא לומר שהלכה כדעת ר"ת, שמא בין השמשות לילה הוא וכבר יצאה השבת. אלא שבדרך כלל נכון יותר לחוש לגמרי לסברת ר"ת ודעימיה ולהמתין עד שיגיע צאה"כ של דעת ר"ת.
