(213) שער התורה, פרק י

וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה עַל הַפָּסוּק: "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' ": בְּכָל זִמְנָא דְּאוֹרַיְתָא מִתְקַיְּמָא בְּעָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא מִשְׁתַּדְּלִין בַּהּ, קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּעוֹבְדֵי יָדוֹ וְחָדֵי בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא קָיְמִין בְּקיּוּמַיְהוּ. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנֵישׁ כָּל פָּמַלְיָא דִּילֵהּ וְאָמַר לוֹן: חֲמוּ עַמָּא קַדִּישָׁא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא, דְּאוֹרַיְתָא מִתְעַטְּרָא בְּגִנֵּיהוֹן. חֲמוּ עוֹבְדֵי יָדִי דְּאַתּוּן אֲמַרְתּוּן: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", וְאִנּוּן כַּד חֲמוּ חֶדְוָה דְּמָארֵיהוֹן בְּעַמֵּהּ, מִיָּד פָּתְחֵי וְאָמְרֵי: "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". וּבְשַׁעְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבַּטֵּל מֵאוֹרַיְתָא, כִּבְיָכוֹל תָּשֵׁישׁ חֵילָא וּכְדֵין "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' " אִנּוּן בְּנֵי עָלְמָא צַדִּיקַיָּא דְּאִשְׁתַּאֲרָן, אִית לוֹן לְחַגָּרָא חַרְצִין וּלְמֶעְבַּד עוֹבְדִין דְּכַשְׁרָאִין, בְּגִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְתַּקַּף בְּהוּ בְּצַדִּיקַיָּא וּמַשִּׁרְיָן וְאוּכְלוּסִין דִּילֵהּ. מַאי טַעְמָא? בְּגִין דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, וְלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בַּהּ בְּנֵי עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

תרגום: בְּכָל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם וּבְנֵי אָדָם עוֹסְקִים בָּהּ, הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְשָמֵחַ בָּעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסֵף כָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ עַם קָדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי בָּאָרֶץ, שֶׁהַתּוֹרָה מִתְעַטֶּרֶת בִּשְׁבִילָם. רְאוּ מַעַשֵׂי יָדַי שֶׁאַתֶּם אֲמַרְתֶּם: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", וְכַאֲשֶׁר רוֹאִים שִׂמְחַת רִבּוֹנָם בְּעַמּוֹ, מִיָּד פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: "מִי כְּעַמְּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". וּבְשָׁעה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְבַּטְּלִים מֵהַתּוֹרָה, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. וּבְכֵן "עֶת לַעֲשׂוֹת לַה' ", אֵלּוּ בְּנֵי הָעוֹלָם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, יֵשׁ לָהֶם לַחְגֹּר מָתְנֵיהֶם, וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בִּשְׁבִיל שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְחַזֵּק לִשְׂמֹחַ) עִם הַצַּדִּיקִים וְעַם הַמַּחֲנוֹת וְהַגְּדוּדִים שֶלּוֹ, מַה הַטַּעַם? מִפְּנֵי שֶׁהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךְ, וְלֹא עוֹסְקִים בָּהּ בְּנֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ. שֶרָאוּי, עַד כָּאן לְשוֹנוֹ.