פרק כח א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֡ם אֱמֹר֩ לִנְגִ֨יד צֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַ֣עַן גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ל אָ֔נִי מוֹשַׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים יָשַׁ֖בְתִּי בְּלֵ֣ב יַמִּ֑ים וְאַתָּ֤ה אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וַתִּתֵּ֥ן לִבְּךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃ ג הִנֵּ֥ה חָכָ֛ם אַתָּ֖ה מִדָּֽנִיֵּ֑אל כָּל־סָת֖וּם לֹ֥א עֲמָמֽוּךָ׃
– – – – –
פרק כח (א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.
(ב) בֶּן אָדָם, אֱמֹר לִנְגִיד צֹר – הממונה על מדינת צור ומנהיגה בפועל (ואין זה מלך צור, שעליו התייחדה נבואה אחרת להלן מפסוק י"ב והלאה), כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ, שאתה חושב את עצמך במעלה גדולה יותר מכפי שאתה באמת, וַתֹּאמֶר, אֵל אָנִי, כי ייחס לעצמו כחות אלוהיים, מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים, כי בנה לעצמו מדור מיוחד בלב ים, רחוק משאר בני האדם, וחשב את עצמו כמו האל המורחק מבני האדם, וְאַתָּה הרי אָדָם, וְלֹא אֵל, כי אמנם יש אנשים שהיתה נפשם גדולה ומיוחסת אל האלוהות, כמו שנאמר (דברים ל"ג א') "מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים", ונאמר על דניאל (דניאל ד' ה') "דִי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ", אך בך אין שום סגולה אלוהית, וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים, אך באמת אין בך שום שפע אלוהי, אלא אתה ככל האדם.
(ג) הִנֵּה חָכָם אַתָּה בעיניך יותר מִדָּנִיֵּאל, עד שכָּל דבר סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ – אינו נסתר מנגד עיניך, כי אפילו דניאל, שבאמת היתה בו רוח אלוהית, ולכן רצה נבוכדנצר לעבוד לו ולהקריב לו קרבנות, לא הסכים לכך, ואתה חושב את עצמך לחכם יותר ממנו ולכן עשית את עצמך לאלוה.
