ד בְּחָכְמָֽתְךָ֙ וּבִתְבוּנָ֣תְךָ֔ עָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ חָ֑יִל וַתַּ֛עַשׂ זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף בְּאֽוֹצְרוֹתֶֽיךָ׃ ה בְּרֹ֧ב חָכְמָֽתְךָ֛ בִּרְכֻלָּֽתְךָ֖ הִרְבִּ֣יתָ חֵילֶ֑ךָ וַיִּגְבַּ֥הּ לְבָֽבְךָ֖ בְּחֵילֶֽךָ׃ ו לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֛עַן תִּתְּךָ֥ אֶת־לְבָֽבְךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃ ז לָכֵ֗ן הִנְנִ֨י מֵבִ֤יא עָלֶ֨יךָ֙ זָרִ֔ים עָֽרִיצֵ֖י גּוֹיִ֑ם וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־יְפִ֣י חָכְמָתֶ֔ךָ וְחִלְּל֖וּ יִפְעָתֶֽךָ׃
– – – – –
(ד) וגם העושר הרב שאתה מתגאה בו, וכי בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל, כאדם העושה כלים במלאכתו ואומנותו ומוכרם לאחרים ומתעשר מכך, וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ – או שמא עשית לך את מתכות הכסף והזהב באומנות מיוחדת, להפוך מתכות פשוטות לכסף וזהב, או שעל ידי חכמה נעלמה ועליונה מילאת את אוצרותיך בכסף וזהב, והרי אין הדבר כן.
(ה) אלא בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ – חכמתך היא רק ברוכלות, לקנות בזול ולמכור ביוקר, ורק על ידי זה הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ, ובאמת אין זו חכמה כלל, וכל רוכל יודע לעשות זאת, ובכך הסבת לעצמך את כל עושרם של האחרים, וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ – ואם כן איך גבה לבך מחמת עושר זה, שאין בו שום חכמה או אומנות מיוחדת.
(ו) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, יַעַן תִּתְּךָ אֶת לְבָבְךָ כְּלֵב אֱלֹהִים, ותועבת ה' כל גבה לב.
(ז) לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים, שלא יחוסו על כבודך, עָרִיצֵי גּוֹיִם – גוים חזקים וגיבורים שלא תוכל לעמוד כנגדם, וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ – על עשירותך, שזהו היופי שאתה מייחס לחכמתך, וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ – יחללו את הקדושה האלוהית שאתה מייחס לעצמך.
