(231) חתימת הספר (יז)

חתימת הספר / פרק ו

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ", פֵּרוּשׁ: לֹא יִהְיֶה לוֹ בָּסִיס, וְכֵן לְהִתְיַצֵּב עַל מַעֲמָדוֹ תָּמִיד, רַק שֶׁיִּהְיֶה נִדְחָף מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, וְכַאֲשֶׁר מְסַיֵּם בְּפָסוּק זֶה: "יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת".

עַל כֵּן אַל יִתְנַהֵג הָאָדָם כֵּן, כִּי אִם שֶׁיַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו בְּכָל הָעִנְיָנִים, וְיִזְכֶּה עֲבוּר זֶה לְהִזָּכֵר לְחַיִּים בְּבוֹא יוֹם הַזִּכָּרוֹן, וְגַם יִשָּׁאֵר עַל מַצָּבוֹ כְּמִקֹּדֶם, וְגַם בְּוַדַּאי יוֹסִיף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל הַשְׁפָּעָתוֹ מַה שֶּׁנֶּחְסָר לוֹ עַל יְדֵי הַמִּדָּה דְּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב". פֵּרוּשׁ: חָפֵץ בִּשְׁנֵיהֶם, בַּחַיִּים וּבַטּוֹב, "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ" וְגוֹ'. דְּאִי לָאו הָכִי יֻכְרַח שֶׁיֶּחְסַר לוֹ אֶחָד אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי רֹב הָעֲוֹנוֹת, אוֹ הַחַיִּים אוֹ הַטּוֹב, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל, אֲבָל כְּשֶׁיִּנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע, יִזָּכֵר לַחַיִּים וְגַם לַטּוֹב, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי, כְּשֶׁדֶּרֶךְ הָאָדָם לְדַבֵּר טוֹב, גַּם עָלָיו הַמַּלְאָכִים מְדַבְּרִים טוֹב לְמַעְלָה.