(233) חתימת הספר (יט)

חתימת הספר / פרק ז

וְגַם הוּא אֶחָד מִשְּׁלֹשָה דְּבָרִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן: עַל שְׁלֹשָה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְהִיא שְׁקוּלָה כְּקָרְבָּנוֹת, כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן: עַל גְּמִילוּת חֲסָדִים כֵּיצַד? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי, וְלֹא זֶבַח". הָעוֹלָם מִתְּחִלָּה לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". פַּעַם אַחַת הָיָה ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם, וְהָיָה ר' יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, וְרָאָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב. אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוֹי לָנוּ, מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּפְּרִים בּוֹ עֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁהוּא חָרֵב. אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַל יֵרַע לְבָבְךָ, יֵשׁ לָנוּ כַּפָּרָה אַחַת שֶׁהִיא כְּמוֹתָהּ, וְאֵיזֶה? זֶה גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זֶבַח". (וְעַיֵּן סֻכָּה, שֶׁדַּעַת ר' אֶלְעָזָר בִּצְדָקָה, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִן הַקָּרְבָּנוֹת וְכָל שֶׁכֵּן גְּמִילוּת חֲסָדִים).