239. זלזול (ה)

אֵין רָאוּי לָאָדָם לִנְהֹג זִלְזוּל אֲפִילוּ בְּעַצְמוֹ, וְלֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ, שֶׁהַתּוֹרָה חָסָה עַל כְּבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, וּפָטְרָהּ מִמִּצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה אָדָם זָקֵן שֶׁאֵין הַדָּבָר לְפִי כְּבוֹדוֹ.
וְכָל תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לְמַעֵט יְשִׁיבָתוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, וְשֶׁלֹּא לְדַבֵּר כָּל כָּךְ עִמָּהֶם, וְאֵין זֶה בְּסוּג גַּאֲוָה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁכֵּן רָאוּי לִנְהֹג סִלְסוּל בְּעַצְמוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ, וְלֹא יִתְחַבֵּר אֶלָּא מִין בְּמִינוֹ, לְפִי חָכְמָתוֹ וּלְפִי שָׁנָיו.

______

אֲבָל לְגַבֵּי לִמּוּד תּוֹרָה יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב, וִיְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה עִם כָּל אָדָם, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים. וְכֵן לְכָל דְּבַר מִצְוָה, יַעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בְּעַצְמָם מְלָאכוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה מְכַרְכֵּר בְּכָל עוֹז לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, וְכֵן נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי". וְאָמְרוּ חז"ל 'אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם', זוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.