268. חלום (א)

מָצָאנוּ כַּמָּה מַאֲמָרֵי חז"ל בְּעִנְיַן הַחֲלוֹמוֹת, מֵהֶם – שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לַחְשׁוֹשׁ מֵחֲלוֹם רַע, וּלְהִתְעַנּוֹת כְּדֵי לְבַטֵּל מֵעָלָיו גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וּמֵהֶם – שֶׁאֵין מַמָּשׁ בְּדִבְרֵי חֲלוֹמוֹת, וְאֵינָם מַעֲלִים וְאֵינָם מוֹרִידִים. וְהַכְּלָל בָּזֶה, כִּי יוֹתֵר טוֹב הוּא שֶׁלֹּא לַחְשׁוֹשׁ כְּלָל עַל הַחֲלוֹמוֹת, וְלֹא לְפַחֵד כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּרַע מַזָּלוֹ. וְלָכֵן גַּם לֹא יְסַפֵּר חֲלוֹמוֹ לְשׁוּם אָדָם, כִּי בְּרֹב רֻבָּם שֶׁל הַמִּקְרִים – חֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ. וּבִפְרָט בְּדוֹר יָתוֹם כָּזֶה, אֵין בְּנִמְצָא אִישׁ כָּזֶה שֶּׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וִיגַלּוּ לוֹ עֲתִידוֹת, וְגַם אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיְּגַלּוּ לוֹ עֲתִידוֹת עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא רַק כֹּחַ הַדִּמְיוֹן פּוֹעֵל מִבְּלִי הַשֵּׂכֶל, וְחוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת יָמָּה וּמִזְרָחָה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה. וְיֵשׁ חֲלוֹמוֹת מַבְהִילִים שֶׁבָּאִים לָאָדָם מֵחֲמַת רוֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אוֹ מֵחֲמַת עַצְבוּת וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹשׁ כְּלָל לַחֲלוֹמוֹת שֶׁרוֹאֶה.

אָמְנָם, לְפוֹטְרוֹ בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ קְצָת שֶׁמָּא מִן הַשָּׁמַיִם רָצוּ לְרַחֵם עָלָיו וּלְהוֹדִיעוֹ עַל גְּזֵרָה רָעָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לֵב וְיִפְדֶה נַפְשׁוֹ, לָכֵן אָדָם הַחוֹלֵם חֲלוֹם רַע צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין לוֹ לִפְחֹד, כִּי דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, וְהַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, אֲבָל בְּכָל אֹפֶן אֵין הֶפְסֵד בְּכָךְ שֶׁיִּתְעַנֶּה לְמָחֳרָת הַיּוֹם, וְאִם יוּכַל יְחַלֵּק מָעוֹת לִצְדָקָה, וְיַעֲשֶׂה סֵדֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ וְכַדּוֹמֶה, לִתֵּן לֵב לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה נִצְרָךְ וָטוֹב וּמוֹעִיל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה.