269. חלום (ב)

יֵשׁ אֹפֶן שֶׁבּוֹ רָאוּי לַחְשׁוֹשׁ לַחֲלוֹמוֹת, אִם עוֹמֵד לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אוֹ לְהַפְלִיג בַּיָּם, וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁלֹּא יֵלֵךְ, צָרִיךְ לַחְשׁוֹשׁ לְכָךְ, וְיִמְנַע עַצְמוֹ מִלָּלֶכֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם. וְכֵן לֹא טוֹב לְהַגִּיד לַאֲחֵרִים אִם חָלַם עֲלֵיהֶם חֲלוֹם שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ טוֹב. וְהַיּוֹתֵר טוֹב הוּא שֶׁלֹּא לַחְתֹּר וּלְהִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת פִּתְרוֹנוֹת הַחֲלוֹמוֹת, כִּי יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב, וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח.

וְאַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, אֲפִילוּ בְּלֹא חֲלוֹם רַע, וְיַחְשֹׁב, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הִתְחַדֵּשׁ לוֹ בַּחֲלוֹם כְּלוּם, כִּי יָדַע גַּם קוֹדֵם לָכֵן שֶׁכָּל בֶּן אָדָם מִצַּד טִבְעוֹ מְעֻתָּד הוּא לְכָל הָרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם, וְאָמְרוּ חז"ל שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, וְכֵיוָן שֶּׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַהוּ יוֹם מִיתָתְךָ תָּשׁוּב בְּכָל יוֹם, שֶׁמָּא תָּמוּת לְמָחָר, וְכָל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, יַעֲשֶׂה, תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהֵם כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת עַצְמָם הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים.

וְאִם חֹלֵם בְּשַׁבָּת אוֹ בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת, אָמְנָם הִתִּירוּ לְהִתְעַנּוֹת לְמִי שֶׁנַּפְשׁוֹ עֲגוּמָה עָלָיו וְהַתַּעֲנִית עֹנֶג לוֹ, אֲבָל אִם אֵינוֹ דּוֹאֵג וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, לֹא הִפְסִיד, וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא יִדְאָג וְלֹא יִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת, רַק יְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שְׁנֵי יָמִים שֶׁל חוֹל, וְיֹאמַר אֶת הַתְּפִלָּה לַהֲטָבַת חֲלוֹם הַנֶּאֱמֶרֶת בִּזְמַן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וְיִהְיֶה נָכוֹן לִבּוֹ וּבָטוּחַ בַּה' בְּלִי פַּחַד, וְה' יִהְיֶה לוֹ לְמָגֵן.