272. חיזוק (ג)

וְהִנֵּה הַתַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ אֲפִילוּ מְעַט מִשֶּׁלּוֹ, רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, וְלֹא יִתְרַצֶּה לִטּוֹל פְּרָס וְלִמְכּוֹר חֵלֶק מִתּוֹרָתוֹ, כִּי כָּל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ. וּכְעֵין הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי, שֶׁהֶחְזִיר אֶת הַפָּז לָעָשִׁיר בְּאָמְרוֹ כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה נֶחְמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז. וּבְוַדַּאי שֶׁאִם יִגָּרַע הַחֵצִי מֵחֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְיִנָּתֵן לֶעָשִׁיר, נִמְצָא שֶׁהַתַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶׂה חֲלִיפִין רָעִים, כִּי יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם נֹאמַר שֶׁאֵין נִגְרָע כְּלוּם מֵחֶלְקוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד חָכָם, וְדוֹמֶה לְמַדְלִיק נֵר מִנֵּר, שֶׁאֵין הַנֵּר הָרִאשׁוֹן חָסֵר כְּלוּם, הַדָּבָר קָשֶׁה, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה שָׁוֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק לַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הָרְוָחָה, וְהַלֵּב מְהַסֵּס. וְלָכֵן, לְפִי הַנִּרְאֶה, אִם יִמְצָא הַתַּלְמִיד חָכָם מִי שֶׁיִּרְצֶה לָתֶת לוֹ בְּתוֹרַת מַתָּנָה וּבְתוֹרַת צְדָקָה, הֲרֵי זֶה יִטּוֹל, אָמְנָם עַל מְנָת לְחַלֵּק חֵלֶק כְּחֵלֶק כְּיִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, אוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ, לֹא יֹאבֶה וְלֹא יְקַבֵּל, שֶׁהוּא כְּנוֹתֵן זָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת עַל עָפָר וָאֵפֶר.

אַךְ אָמְנָם אִם אֵינוֹ מוֹצֵא לְּהִתְפַּרְנֵס בְּאֹפֶן אַחֵר, וְאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, וְסוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עֲוֹן, רָאוּי לוֹ לְקַבֵּל, לֹא בִּלְבַד כְּשֶׁנּוֹתֵן חֲצִי חֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא אֲפִילוּ אִם יִצְטָרֵךְ לִתֵּן כָּל חֶלְקוֹ, אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן, אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי, וְיָפָה לִי שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה כַדָּת, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וּמַה חָשׁוּב בְּעֵינַי כָּל הָעוֹלָם הַבָּא נֶגֶד כָּל שֶׁהוּא שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרִי, "וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב".