275. חינוך (א)

כָּתוּב בְּמִשְׁלֵי "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה", וְזוֹ מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, לְחַנְּכוֹ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, כִּי זֶה כָּל פְּרִי הַבָּנִים, לְגַדְּלָם עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. וּכְשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ לְחַנְּכָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, כָּךְ צָרִיךְ לְלַמְּדָם וּלְחַנְּכָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. וִיחַנְּכֵם וְיַרְגִּילֵם בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְהוּטִים אַחַר מַאֲכָל טוֹב וּמַלְבּוּשִׁים טוֹבִים. וְאַף אִם חֲנָנוֹ ה' עֹשֶׁר, יַרְגִּיל אֶת בָּנָיו לְהִסְתַּפֵּק בְּטוֹב מְעַט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצַר לָהֶם לְעִתּוֹת בְּצָרָה.

וִיחַנְּכֵם בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ עַזֵּי פָּנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף, וְשֶׁיִּהְיוּ מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים. וְיַרְחִיקֵם מֵחֶבְרַת חֲבֵרִים רָעִים, וּמִן הַשְּׁבוּעוֹת, וּמִן הַשְּׂחוֹק, וּמִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ. וְצָרִיךְ חָכְמָה וְדַעַת לֵירֵד לְסוֹף דַּעְתָּם שֶׁל הַבָּנִים, וּלְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם כָּרָאוּי לְפִי דַּעְתָּם, וּלְפִי הַשָּׁנִים. וְעַל הַכֹּל יִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה', שֶׁלֹּא יִהְיוּ חֲטָאָיו מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וְשֶׁיִּהְיֶה כָּל זַרְעוֹ זֶרַע קֹדֶשׁ.

וְגַם אֶת הַבָּנוֹת חַיָּב הָאָב לְחַנֵּךְ וּלְהַרְגִּילָן בְּכָל הַמְּלָאכוֹת וּבְכָל הַשְּׁלֵמוּיוֹת וּבְכָל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וּבְיוֹתֵר יֵשׁ לְחַנְּכָן לְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט, וְשֶׁתִּהְיֶינָה עֵינֵיהֶן יָפוֹת, וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה עֲצְלָנִיוֹת וְלֹא דַּבְּרָנִיוֹת. הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי הַחִנּוּךְ, וְיִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח, וּבָזֶה יִשְׂמַח בְּיוֹצְאֵי חֲלָצָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְתָגֵל נַפְשׁוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.