276. חברה (א)

יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל 'אֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה לִמְרֻבִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה', שֶׁהַמִּצְוָה מִתְעַלָּה מְאֹד כְּכָל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר מְרֻבִּים יָחַד, וְנֶאֱמַר "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". וְהִנֵּה לְעִנְיָן הַתְּפִלּוֹת הוּא צֹרֶךְ גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, כִּי תְּפִילַת הַיָּחִיד – בִּפְרָט בְּדוֹר יָתוֹם כָּזֶה – כִּמְעַט דְּחוּיָה הִיא, כִּי צָרִיךְ תְּנָאִים רַבִּים כְּדֵי שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִילַת יָחִיד, שֶׁתִּהְיֶה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וְשֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ נָקִי מֵעָווֹן, כְּדֵי שֶׁתְּפִלָּתוֹ תַּעֲלֶה לְמַעְלָה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה', וְעִם כָּל זֶה עֲדַיִן לֹא מֻבְטָח לוֹ שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וּמִי הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ וְשֶׁיִּבְטַח בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד וְשֶׁתַּעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ לְרָצוֹן. זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ, כִּי הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס תְּפִילַת הָרַבִּים, וְאַף שֶׁיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר. וְלָכֵן הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים לֹא יִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד כִּי אִם בְּאֹנֶס גָּמוּר, כִּי יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, עֲנִיַּת אָמֵנִים וִ'יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא' וּבָרְכוּ וּקְדֻשָּׁה, וּתְפִלָּתוֹ עֲכוּרָה וַעֲקָרָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה פֵּרוֹת.