296. ידיעה (א)

יְדִיעוֹת הַתּוֹרָה רַבּוֹת הֵן לְאֵין שִׁעוּר, וְגַם אִם יִחְיֶה הָאָדָם כִּשְׁנוֹת אֵלִיָּהוּ, לֹא יַסְפִּיק לֵידַע אֶחָד מֵאֶלֶף מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לֵידַע. וְיָדוּעַ, שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם עַל מַה שֶׁהָיָה יָכוֹל לָדַעַת וְלֹא הִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ לְיוֹם הַדִּין גַּם עַל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וְעַל סִתְרֵי תּוֹרָה. וְאָמְנָם וַדַּאי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאֵינוֹ מַעֲנִישָׁם עַל דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי מַה שֶׁהָיָה יָכוֹל לִלְמֹד. אָמְנָם רָאוּי לָאָדָם לְהַקְדִּים רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן אֶת הַלִּמּוּד הַיּוֹתֵר נִצְרָךְ, כְּגוֹן הַדִּינִים הַמְּצוּיִים, וְסִפְרֵי מוּסָר וְיִרְאַת ה', וְכֵיצַד סֵדֶר עֲבוֹדָה, וְאַחַר כָּךְ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּדֵּל מִדֵּי יוֹם יוֹם לִקְנוֹת יְדִיעָה חֲדָשָׁה, אֶת אֲשֶׁר לֹא יְדָעוֹ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְיִקְנֶה שְׁלֵמוּת לְנַפְשׁוֹ, וְלֹא יְאַבֵּד לְבַטָּלָה אֶת הַזְּמַן יְקַר הָעֵרֶךְ, שֶׁיָּכוֹל לִקְנוֹת בּוֹ יְדִיעָה.