(329) חלק שני, פרק כז

פרק כ"ז: שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלָל.

וְהִנֵּה עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ אוֹדוֹת הַתְחָלַת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ', נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ'. וְעַתָּה נְבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶת סוֹף הַפָּסוּק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְרֵישָׁא דִּקְרָא: "מִי הָאִישׁ', וְגוֹ'. וָאַעַן וָאֹמַר: יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבֵאוּר הַפָּסוּק הַזֶּה: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" בָּעוֹלָם הַבָּא, "אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ וְגוֹ', סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב". וְנַקְדִּים לָזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּשֵׁם הַגְּרָ"א עַל הַפָּסוּק: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ; אוֹי לָרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ". בְּצֵרוּף הַקְדָּמָה לָזֶה, כִּי הַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּשֶׁמְּקַיְּמָן, עִקַּר שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן עָנְשָׁן כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן. וְהַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא מֵיטִיב בָּזֶה לִבְנֵי אָדָם, מְקַבֵּל שְׂכָרוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, לְבַד עָנְשׁוֹ הַשָּׁמוּר לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, נֶעֱנָשׁ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּעֲבוּר שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הֵצֵר לִבְנֵי אָדָם. וְשֵׁם צַדִּיק וְרָשָׁע מֻנָּח עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְשֵׁם טוֹב וְרַע מֻנָּח עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּבָזֶה יְבֹאַר הַפָּסוּק עַל נָכוֹן: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" הַיְנוּ שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הֵיטִיב גַּם לַבְּרִיּוֹת, "כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ". "אוֹי לָרָשָׁע רָע" הַיְנוּ שֶׁהוּא רַע גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, "כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ". וְעַתָּה יְבֹאַר גַּם הַפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" בָּעוֹלָם הַבָּא; "אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; "סוּר מֵרָע (הַיְנוּ מֵעֲשׂוֹת רַע) וַעֲשֵׂה טוֹב" הַיְנוּ גַּם הַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִרְאֶה בְּיָמָיו טוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.