336. כפוי טובה

נֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ", וְחִיּוּב מוּטָל עַל אָדָם שֶׁקִּבֵּל טוֹבָה כָּל שֶׁהִיא מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁתְּהֵא חֲקוּקָה בְּלִבּוֹ תָּמִיד כָּל הַיָּמִים, שֶׁלֹּא לִגְמֹל עִמּוֹ שׁוּם רָעָה, וּלְשַׁלֵּם לְעוֹשֶׂה הַטּוֹבָה כְּכָל הַבָּא מִיָּדוֹ. וַאֲפִילוּ אִם אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ עָשָׂה לוֹ גַּם רָעָה, יִשְׁכַּח אֶת הָרָעָה וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת הַטּוֹבָה, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּנְהַג בְּדַרְכֵי ה', וְנֶאֱמַר בִּישַׁעְיָה שֶׁאָמַר ה' לְיִשְׂרָאֵל "גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ", וּפֵרְשׁוּ חז"ל, 'גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה' – זֶהוּ מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁאָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל שְׁכָחוֹ, 'וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ' – זוֹ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר זֹאת לְיִשְׂרָאֵל.

צֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא הִכָּה אֶת הַיְּאוֹר וְאֶת הֶעָפָר, לְפִי שֶׁקִּבֵּל טוֹבָה מֵהֶם. וְכֵן אָמְרוּ חז"ל שֶׁלֹּא נָקַם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, לְפִי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בֵּינֵיהֶם. וְאָמְרוּ חז"ל, כָּל הַפּוֹתֵחַ פֶּתַח לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מִבִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וְאִם כָּל כָּךְ חַיָּב אָדָם לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ עַל פַּת לֶחֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם קִבֵּל מִמֶּנּוּ טוֹבָה הַרְבֵּה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת אִם קִבֵּל מִמֶּנּוּ טוֹבַת הַנֶּפֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה אוֹ הִדְרִיכוּ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וְהִפְרִישׁוֹ מִדֶּרֶךְ רָעָה, שֶׁזּוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, כַּמָּה וְכַמָּה תִּגְדַּל חוֹבָתוֹ לְהַכִּיר טוֹבָתוֹ וְלִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, וְאִם לֹא יִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי, אֵין לְךָ כְּפוּי טוֹבָה גָּדוֹל מִזֶּה.

וּבַיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא הָאָדָם קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּב הוּא לְבוֹרְאוֹ, הַמַּרְבֶּה לְהֵיטִיב רוֹב טוֹב לְבֵית יִשְׂרָאֵל עַד אֵין חֵקֶר, כָּךְ גָּדְלָה חוֹבָתֵנוּ לְעוֹבְדוֹ עַד אֵין חֵקֶר.