370. מוסר (ד)

כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאִם הָאָדָם חוֹשֵׁב עַל דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הֲרֵי הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה, וְאִם הוּא חוֹשֵׁב בִּדְבָרִים רָעִים, מַמְשִׁיךְ עָלָיו טֻּמְאָה וּמְטַמֵּא אֶת נַפְשׁוֹ, וְאֶל הַמָּקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב – שָׁם הוּא מְנָת חֶלְקוֹ. הִנֵּה כִּי כֵן, רָאוּי לָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בְּרֹב עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת, לַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, דְּבָרִים הַמְּבִיאִים אֶת הָאָדָם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת ה' הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא וּלְדָבְקָה בּוֹ, וְלֶאֱחֹז בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת וּבִשְׁאָר מִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת, וְלַחְשֹׁב בְּרוֹמְמוּת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי לִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, כָּכָה יַעֲשֶׂה תָּדִיר לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ", וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק, שֶׁלֹּא יְהֵא לְבָבוֹ פּוֹנֶה לְשַׁתֵּף אַהֲבַת דְּבָרִים אֲחֵרִים עִם אַהֲבַת ה', אֶלָּא כָּל אַהֲבָתוֹ תִּהְיֶה עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.