(374) חתימת הספר, פרק א

ג. עוֹד יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים, דִּכְשֶׁאָדָם מִתְרַגֵּל בְּאֵיזֶה מִדָּה רָעָה וַחֲבֵרָיו לוֹמְדִין הֵימֶנּוּ וְעוֹשִׂין גַּם כֵּן כָּמוֹהוּ, נֶעֱנָשׁ עֲבוּרָם. וְכֵן מוּכָח בְּיוֹמָא בְּרַשִּׁ"י דִּבּוּר הַמַּתְחִיל כְּגוֹן]. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת, וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן בְּאֵיזֶה מִצְוָה אוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ וַחֲבֵרָיו לוֹמְדִין מִמֶּנּוּ, יְקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּרָם גַּם. וּלְפִי זֶה בְּעִנְיָנֵנוּ, יָדוּעַ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר בְּכָל יוֹם, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִמַּכִּירָיו וְרֵעָיו יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, וִיקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּרָם גַּם כֵּן.