4. דיני יום השבת, ז-ח
ז. מעיקר הדין אין איסור לתלמיד חכם לעסוק בלימודו ביום שבת בעיון עמוק ובפלפול של הלכה, ובפרט אם התלמיד חכם מוצא נחת רוח מזה. אולם דרך עצה טובה ראוי לו להתעסק במדרשות וספרי אגדה ביום שבת, כדי להתענג ולשמוח ולהחליף כח, כדי שלא יתעייף יותר מדאי, ובפרט שנכון וראוי לקבוע גם כן זמן למדרש וספרי אגדה, ושעל ידי זה יוכל לדרוש לרבים להדריכם ביראת ה', ובפרט בדורינו זה דאחסור דרי, וכל העם רצים אחר דברי אגדה.
ח. הרגיל בשינת צהרים, לא יבטלנה בשבת, כי עונג הוא לו. אך לא ירבה בשינה. ולא יאמר אלך לישון מפני שאני צריך לעשות מלאכה בלילה, או לצאת לדרך.
