427. נס (א)

הִזְהִירוּנוּ חז"ל שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ אָדָם עַל הַנֵּס, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ לַחְשׁוֹשׁ שֶׁמָּא לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ נֵס, וְאִם יַעֲשׂוּ לוֹ נֵס – מְנַכִּים לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו, וְדַיֵינוּ בַּנִּסִּים שֶׁעוֹשֶׂה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו בְּכָל עֵת וְכָל רֶגַע, שֶׁאֲנַחְנוּ כְּכִבְשָׂה אַחַת בֵּין כַּמָּה זְאֵבִים, וְלוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ. וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁאֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם סוֹבְלִים יִסּוּרִים קָשִׁים וּמַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַחֲלוֹת קָשׁוֹת, וְאִם נַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִצּוֹלִים – יִמָּלֵא פִּיהֶם תְּהִלּוֹת, יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם, וְאִם כֵּן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ, כְּשֶׁנּוֹתֵן לָנוּ בְּרִיאוּת הַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה, וְאֵין שׁוּם פֶּגַע רַע. וְעַל זֶה אָמְרוּ "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ", שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, שֶׁהִצִּילוֹ מֵחֳלָאִים רָעִים, וּמִכֹּל מִינֵי רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם, וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה וְכוּ' לֹא נַסְפִּיק לְהַלְּלוֹ. וְאִם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים", מַה נֹאמַר אָנוּ, וּלְכָל הַפָּחוֹת נִבְרַח מִלִסְמֹךְ עַל הַנֵּס כַּאֲשֶׁר נוּכַל, כִּי אִם יֵשׁ בְּיָדֵינוּ מְעַט מִצְווֹת וּזְכֻיּוֹת, וְאַף אוֹתָם יְנַכּוּ מֵאִתָּנוּ מֵחֲמַת הַנִסִּים, הֲרֵי נִשָּׁאֵר לְלֹא כְּלוּם.