429. נסיון

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לִפְנֵי ה' בְּכָל יוֹם שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלֹּא יְגָרֶה בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, לְהָסִית אוֹתָנוּ הֵיסֶת כָּפוּל לְהַעֲבִירֵנוּ עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת קוֹנֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּסָּה אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא יְנַסֶּה אוֹתָנוּ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וְדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת וְכַדּוֹמֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּסָּה אֶת אִיּוֹב. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים אֵין לְךָ אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְנַסֶּה אוֹתוֹ, עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ, וְעָנִי בְעָנְיוֹ, וְחָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וּבַעַל יִסּוּרִים בְּיִסּוּרָיו, וְסוֹחֵר בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ, וּבַעַל אוּמָנוּת בְּאֻמָּנוּתוֹ. וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן, שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַדֵּשׁ עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁיְּבַטֵּל מִצְוָה בְּמַחְשָׁבָה אוֹ בְּדִבּוּר וּמַעֲשֵׂה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלִמְשֹׁךְ יָדוֹ מִכָּל נִדְנוּד עֲבֵרָה, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר טוֹב כַדָּת.

הִנֵּה כִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְתִּי נִסָּיוֹן, מַה טוֹב לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחָה לִפְנֵי אֱלֹקֵינוּ, שֶׁאִם יְבִיאֶנּוּ לִידֵי נִסָּיוֹן – שֶׁיַּעַזְרֶנּוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן. וְאָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד הַיִּשְׂרְאֵלִי, אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וַאֲנִי רוֹצֶה בְּלֵב שָׁלֵם לְהִתְיַסֵּר אֲפִילוּ בְּיִסּוּרֵי אִיּוֹב, וְיוֹתֵר מֵהֶם, עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ, רַק שֶׁלֹּא יַטְרִידֵנִי שׁוּם דָּבָר מֵעֲבוֹדָתוֹ וּמֵעֵסֶק תּוֹרָתוֹ וּמֵהֱיוֹתִי דָּבוּק בּוֹ, וְלָכֵן טוֹב לְבַקֵּשׁ אַחַר כָּל תְּפִלָּה וְכָל תְּחִנָּה שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ ה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו לַעֲבוֹדָתוֹ, וּלְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ.