479. עזר

כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד", כֵּן רָאוּי לָאָדָם שֶׁיֵּלֵךְ בִּדְרָכָיו וְיַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ וּמָמוֹנוֹ וּבִדְבָרִים טוֹבִים דָּבָר בְּעִתּוֹ, וִיהֵא נוֹשֵׂא בְּעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וְלֹא יֹאמַר שָׁלוֹם עָלַי נַפְשִׁי וּמַה לִי וְלַצָּרָה הַזֹּאת, כִּי "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", אַחִים אֲנַחְנוּ, "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד". וְהָעוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ – יִהְיֶה אֱלֹקִים בְּעֶזְרוֹ, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ.