480. עונג (א)

יְדוּעָה מַעֲלַת הַמְּעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים (-בְּלִי גְּבוּלוֹת), וְנוֹתְנִים לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, וְנִצַּל מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. וְעוֹד אָמְרוּ חז"ל, אַנְשֵׁי חוּץ לָאָרֶץ בְּמַה הֵם זוֹכִים לַעֲשִׁירוּת, מִפְּנֵי שֶׁמְּעַנְּגִים אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת. וּמִתּוֹךְ הַשָּׂכָר יָבִין הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גְּדוֹלָה לְיוֹצְרוֹ, וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶּׁרוֹאִים בּוֹ אֶת הַחִבָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אוֹתָנוּ, שֶׁבְּהִתְעַנֵּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשֵׁנוּ – לְמִצְוָה יֵחָשֵׁב לָנוּ, וְעוֹשִׂים בְּכָךְ נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְנוֹטְלִים שָׂכָר עַל כָּךְ, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁזָּכָה לְכָךְ, אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ.