488. ערך (ב)

כְּמוֹ כֵּן כְּשֶׁמּוֹצִיא מָעוֹתָיו לִדְבַר מִצְוָה, יַעֲרִיךְ אֵיזוֹ מִצְוָה הִיא יוֹתֵר חֲשׁוּבָה לִפְנֵי ה'. וּמוּבָא בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי עַל אָדָם שֶׁהִשְׁתַּבֵּחַ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבָּנוּ אֲבוֹתָיו וְהִשְׁקִיעוּ בָּהֶם הַרְבֵּה מָמוֹן, וְאָמַר לוֹ רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שֶׁלֹּא טוֹב עָשׂוּ שֶׁהִשְׁקִיעוּ מָמוֹן בִּבְנִיַּת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת מְפֹאָרִים כָּל כָּךְ, כִּי הָיָה רָאוּי לָהֶם לָתֶת אֶת הַמָּמוֹן לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה. וּבִפְרָט מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְפַזֵּר הַרְבֵּה מָמוֹן לִצְדָקָה, יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב לְהוֹצִיא אֶת מָעוֹתָיו לַמִּצְוָה הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבָה, כְּמוֹ סוֹחֵר טוֹב שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָעוֹתָיו לִקְנִיַּת סְחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֶוַח גָּדוֹל בְּיוֹתֵר.
אֲבָל אִם הִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ, וְיֵשׁ לוֹ מָמוֹן רַב, תִּהְיֶה יָדוֹ בַּכֹּל, וּפָתוֹחַ יִפְתָּח אֶת יָדוֹ לִתֵּן לְכָל קֻפּוֹת הַקָּהָל וּלְהֶקְדֵּשׁוֹת, וְלִהְיוֹת סַנְדָּק, כָּל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת – יַעֲשֶׂה, וְטוֹב אִישׁ יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.