498. פרנסה (ב)

אָמְנָם, גַּם מִי שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ, וְיֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה רַבָּה, לֹא יַחְסִיר מִלְּהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית בְּצִבּוּר, וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּקַיֵּם אֶת לִמּוּדוֹ – חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר. וְכֵן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְחוֹל הַמּוֹעֵד, וּבְכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי, לֹא יְבַטֵּל אֶת זְמַנּוֹ, אֶלָּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וְיִהְיֶה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְיִזָּהֵר וְיִשָּׁמֵר מִכָּל צַד נִדְנוּד אִסּוּר, וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְכֹה יֹאמַר בְּפֶה מָלֵא בְּכָל יוֹם, 'הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְהִתְעַסֵּק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וּבִטְחוֹנִי בַּה' שֶׁהוּא יִתֵּן לִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְהִתְפַּרְנֵס אֲנִי וּבְנֵי בֵּיתִי בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, וְלַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְקַיֵּם כָּל מִצְווֹת בּוֹרְאִי כְּתִקּוּנָן. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי'. וְלֹא יַעֲבוֹר יוֹם שֶׁלֹּא יִתֵּן צְדָקָה כְּפִי כֹּחוֹ. אִם כֹּה יַעֲשֶׂה, יִבְטַח בְּשֵׁם ה' שֶׁיִּהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', וִיקוּיַם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ", אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא.