499. פרנסה (ג)

ָדָם שֶׁזָּכָה, וְהִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ, וְיֵשׁ לוֹ מָמוֹן רַב, יְמַעֵט בַּעֲסָקָיו וּתְהֵא מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וְלֹא יִהְיֶה רַע עַיִן אוֹהֵב כֶּסֶף, אֶלָּא יִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ, וְיֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ, בְּשָׂרוֹ יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְחַיֵּי נַחַת יִחְיֶה, וְיַרְבֶּה זְכֻיּוֹת לְנֶפֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְיָכִין מַעֲדַנִּים רוּחָנִיִּים לְנַפְשׁוֹ בְּפִזּוּר צְדָקָה וַעֲשׂוֹת חֶסֶד, כְּבִרְכַּת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, כִּי זֶה חֶלְקוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ.

֍ ֍ ֍

אֲבָל מִי שֶׁהוּא יָגֵעַ לְהַעֲשִׁיר בְּגֶזֶל וְאוֹנָאָה וְעַוְלָה וָשֶׁקֶר, וְכָהֵנָּה אִסּוּרִים רַבִּים הַמִּתְרַגְּשִׁים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וּמְבַטֵּל תְּפִלּוֹת בְּצִבּוּר, וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה כְּלָל, הֲרֵי זֶה הֵרַע אֶת מַעֲשָׂיו, וְקִפַּח אֶת פַּרְנָסָתוֹ, וְאֵין רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל. וְאִם לְשָׁעָה יַצְלִיחַ – כְּבָר אָמַר הַכָּתוּב "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט – בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". וְזֶה מַעֲשֵׂה שָׂטָן, שֶׁגּוֹרֵם לָאָדָם לְהַצְלִיחַ לְפִי שָׁעָה עַל יְדֵי עַוְלָה וּבִטּוּל תְּפִלּוֹת וּבִטּוּל קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, כְּדֵי לְהַטְעוֹתוֹ שֶׁיַּתְמִיד בְּרִשְׁעָתוֹ. וּלְמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, לִפְעָמִים ה' צַדִּיק יִבְחָן, שֶׁיְּהֵא לוֹ הֶפְסֵד וּבִטּוּל רֶוַח לְפִי שָׁעָה, כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ וּלְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ.