(50) שער הזכירה, פרק יא

וּמִצְוָה זוֹ הִיא מֵהַדְּבָרִים, שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק א' דְּפֵאָה. וְנוּכַל לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל עִנְיָנָהּ גַּם כֵּן מִמַּאי דְּאָמְרִינַן בְּתַעֲנִית:

(תַּרְגּוּם): ר' בְּרוֹקָא מֵהָעַיר חוזָאָה הָיָה בְּשׁוּק הָעִיר לֶפְט. נִגְלָה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. שְׁאָלוֹ: מִי כָּאן שֵׁמְּזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא? עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אֵין כָּאן. בֵּינְתַיִם הִגִּיעַ אָדָם אֶחָד וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ עוֹד שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְאָמַר לוֹ: אֵלּוּ גַּם כֵּן בְּנֵי עוֹלָם הַבָּא. הָלַךְ אֲלֵיהֶם וּשְׁאָלָם: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אֲנָשִׁים שְׂמֵחִים וּמְשַׂמְּחִים אֲנַחְנוּ. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים אָדָם עָצוּב, מְשַׂמְּחִים אָנוּ אוֹתוֹ.

כִּי גַּם זוֹ הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהָפִיג לְאָדָם מִצַּעֲרוֹ וְדַאֲגוֹתָיו, וּבִכְלַל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הוּא, וְעוֹשֶׂה בָּזֶה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּן בְּעִיר אַחֶרֶת, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא דְאָגוֹת וְיִסּוּרִין, בְּוַדַּאי הָאָב מִשְׁתּוֹקֵקּ, שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה אִישׁ, שֶׁיְּנַחֵם אוֹתוֹ וִידַבֵּר עַל לִבּוֹ לְחַזְּקוֹ וּלְסָעֳדוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה מֵרֹב דַּאֲגוֹתָיו, וּבָנִים אֲנַחְנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁמָּשְׁלוּ חֲזַ"ל דָּבָר זֶה גּוּפָא לְעִנְיַן צְדָקָה. וְכֵן כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּמְרִיבָה בֵּינֵיהֶם, אֲנַחְנוּ טוֹרְחִים וְעוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.