506. פה (א)

נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", וּפֵרְשׁוּ חז"ל, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם, אֵין מַסְפִּיקִים לְכַפֵּר עַל מַה שֶׁחוֹטֵא בְּפִיו. וְנֶאֱמַר עוֹד "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", וְ"מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן". כִּי כַּמָּה וְכַמָּה עֲווֹנוֹת וְחַטָּאִים תְּלוּיִים בַּפֶּה, אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נַעֲשׂוּ כְּהֶתֵּר לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים, כְּגוֹן לָשׁוֹן הָרַע, חֲנוּפָה, לֵיצָנוּת, נַבְלוּת הַפֶּה, שֶׁקֶר, שְׁבוּעַת שָׁוְא, הַזְכָּרַת שֵׁם ה' לְבַטָּלָה, וְכָהֵנָּה רָעוֹת רַבּוֹת, וּדְבָרִים בְּטֵלִים כְּנֶגֶד כּוּלָם, אֲשֶׁר עוֹשֶׂה אֵלֶּה אֵינוֹ חוֹשֵׁב שֶׁחוֹטֵא, וּבֶאֱמֶת הֵן עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת.
צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ עַל אִסּוּר שִׂיחָה בְּטֵלָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרִיאַת הָעוֹלָם אֵינָהּ יְגִיעָה לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהֵי עוֹלָם ה', בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ, לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע", בְּמַה אֲנִי כִּבְיָכוֹל יָגֵעַ, בְּמִי שֶׁהוּא מַכְעִיס לְפָנַי בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם", וְאִם זֶהוּ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּהִתְעָרֵב בְּדִבּוּרוֹ אִסּוּרִים אֲחֵרִים, שֶׁהוּא חָמוּר מְאֹד.