53. מעשים והנהגות (ז)
מעשים והנהגות בעניני כיבוד אב ואם
האמורא אבימי, בנו של רבי אבהו, אף על פי שהיו לו חמשה בנים הסמוכים על שולחנו, מכל מקום כאשר היה אביו, רבי אבהו, דופק בדלת ביתו, לא היה שולח את בניו לפתוח את הדלת, אלא היה בעצמו רץ אל הדלת לפתוח לו, ובדרכו אל הדלת היה קורא בקול 'כן, כן', כלומר, הריני פותח את הדלת, עד שהיה מגיע לדלת ופותחה.
פעם אחת, ביקש רבי אבהו מבנו, אבימי, שיתן לו מים לשתות, ועד שהביא אבימי את המים – נמנם רבי אבהו. כשבא אבימי עם המים לא רצה להעיר את אביו, אך גם לא רצה שיצטרך להמתין לו כשיתעורר, ולכן התכופף וחיכה עם הכוס בידו עד שהתעורר רבי אבהו מעצמו, כדי שמיד יוכל לתת לו את המים. (קידושין לא:)
"שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין הֵן בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
