559. קרובים (ב)

וּבִפְרָט לְעֵת זִקְנָתָם שֶׁל הוֹרָיו, חַיָּב הַבֵּן לְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתָם, וְלָתֵת לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְאִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ, לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם וּלְהַחְזִיר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר סָבְלוּ עֲבוּרוֹ בְּגוּפָם וּבְמָמוֹנָם.
וְאָמְנָם, קָשֶׁה לָאָב וְלָאֵם לִהְיוֹת נִצְרָכִים לַבָּנִים, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם 'כְּשֶׁאָב מְפַרְנֵס עֲשָׂרָה בָּנִים – הָאָב שָׂמֵחַ וְהַבָּנִים שְׂמֵחִים, וְכַאֲשֶׁר עֲשָׂרָה בָּנִים מְפַרְנְסִים אָב אֶחָד, הָאָב עָצוּב וְהַבָּנִים עֲצוּבִים', מִכָּל מָקוֹם חוֹבָה מֻטֶּלֶת עַל הַבֵּן לְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים טוֹבִים, כִּי זֶה עִקָּר מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל יֵשׁ מַאֲכִיל אֶת אָבִיו מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם, וְיֵשׁ מַעֲבִידוֹ לִטְחוֹן בָּרֵיחַיִם, וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן, וּכְמוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוֹ בַּמִּדְרָשׁ (שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד מַאֲכִיל אֶת אָבִיו מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת וּבְכַעַס, וְנֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ. וְאָדָם אַחֵר אָמַר לְאָבִיו לִטְחוֹן בְּרֵיחַיִם כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מֵעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיְתָה קָשָׁה יוֹתֵר, וְקִבֵּל עַל כָּךְ שָׂכָר).