560. קרובים (ג)

חִיּוּב מוּטָל עַל כָּל אָדָם לְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, כְּמַאֲמָר חז"ל, וְיִשְׂמַח בְּשִׂמְחָתָם, וְיִצְטַעֵר בְּצָרָתָם, וְיִכָּנֵס וְיֵצֵא בְּבֵיתָם. וְדֶרֶךְ הָאָדָם, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ קָרוֹב עָשִׁיר, אֲפִילוּ אִם אֵינוֹ קְרוֹבוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ וְאוֹמֵר לְכוּלָּם שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ, וְאִם יֵשׁ לוֹ קָרוֹב עָנִי, מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ, וְגַם אֵינוֹ רוֹצֶה לְפַרְנְסוֹ, וְלָכֵן עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִילּוּ אֵינוֹ מַכִּירוֹ וְאֵינוֹ קְרוֹבוֹ. אַךְ הָאִישׁ הַיָּשָׁר, רָאוּי לוֹ לְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו הָעֲנִיִּים, וּלְבַקְּרָם, וּלְהָבִיאָם לְבֵיתוֹ, וּלְכַבְּדָם וּלְנַשְׂאָם, כִּי בָּזֶה מְשַׂמֵּחַ לֵב אֻמְלָלִים וּמְחַיֶּה לֵב נִדְכָּאִים, וּלְמִצְוָה רַבָּה תֵּחָשֵׁב. וְאִם יַרְחִיק אוֹתָם – הֵם מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי ה' עַל רֹעַ מַזָּלָם, וּמִתְדַכְאִים, וַה' יָרִיב אֶת רִיבָם חַס וְשָׁלוֹם.