580. רפואה (ב)

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, וְאִם חָלָה – צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחַר הָרְפוּאוֹת וְהָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים, וְלֹא יַחְשׁוֹשׁ כְּלָל לְחֶסְרוֹן מָמוֹנוֹ בָּזֶה, כִּי כָּל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ. וּמַה טוֹב לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, שֶׁמִּצְוָה הִיא בְּיָדוֹ, וּסְגֻלָּתָהּ שֶׁמְּבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה. וּלְעוֹלָם, קֹדֶם שֶׁיַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁרְפוּאָתוֹ הִיא בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוֹפֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְיַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לְפָנָיו.

֍ ֍ ֍

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, חִיּוּב גָּמוּר מוּטָל עָלָיו – שֶׁלֹּא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, וְלֹא יִשְׁקֹט וְלֹא יָנוּחַ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ כָּל מִינֵי רוֹפְאִים וְכָל מִינֵי רְפוּאוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ. וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, הַחִיּוּב מוּטָל עַל בְּנֵי הָעִיר לְהַזְמִין לוֹ רוֹפְאִים וּרְפוּאוֹת, וְלֹא יָחוּשׁוּ עַל הַהוֹצָאָה הַגְּדוֹלָה, כִּי לְמִצְוָה רַבָּה תֵּחָשֵׁב.
צֵא וּלְמַד עַד הֵיכָן מַגִּיעַ חִיּוּב הָרְפוּאָה, שֶׁהֲרֵי הִתִּירוּ לְחַלֵּל שַׁבָּת הַחֲמוּרָה וְלַעֲבֹר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְפוּאָה לְחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ 'מוּטָב לְחַלֵּל שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה', וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם כְּדֵי לְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וְה' יְשַׁלֵּם לָהֶם שִׁבְעָתָיִם אֶל חֵיקָם, הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתָם.