589. שיחה (ב)

כֵּיוָן שֶּׁהַפֶּה הוּא קַל הַמֵּרוֹץ, וְאִסּוּר דְּבָרִים בְּטֵלִים נַעֲשָׂה כְּהֶתֵּר, עַל כֵּן אַעֲתִיק בְּקִצּוּר דִּבְרֵי קָדוֹשׁ, הָרַב הֶחָסִיד בְּסֵפֶר רֵאשִׁית חָכְמָה, בְּתוֹסֶפֶת קְצָת נֹפֶךְ, לְמַעַן יִהְיֶה לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֵינוּ, אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בַּיֵּצֶר הָרַע לְבַל יִשְׁלֹט בָּנוּ, וְה' אֱלֹקִים יַעֲזֹר לָנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
אָמְרוּ חז"ל, מַה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. פֵּרוּשׁ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁעַל יְדֵי הָאוּמָנוּת יִמְצָא הָאָדָם חַיִּים, כֵּן עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה יִמְצָא חַיִּים, כִּי כָּל הֶבֶל שֶׁהוּא מוֹצִיא בְּדִבּוּרוֹ – מְמַעֵט חֵלֶק מֵחַיָּיו, וְעַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה יִמְצָא חַיִּים.
נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ", אָמְרוּ חז"ל, אֲפִילוּ דִּבּוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ נִכְתָּבִים עַל פִּנְקָסוֹ שֶׁל אָדָם, וְקוֹרְאִים אוֹתָם לְפָנָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, חֲבָל עַל כַּמָּה פִּנְקָסִים שֶׁיְּמַלְּאוּ מִזֶּה לְמִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּדִבּוּרָיו.