598. שנאה (ג)

וּלְפִי גֹּדֶל רָעַת הַשִּׂנְאָה, אֲשֶׁר גָּרְמָה חֻרְבָּן בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, כָּל זְמַן שֶׁאֵין אָנוּ נִטְהָרִים מֵחֵטְא זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִגָּאֵל, כְּמַאֲמָר חז"ל 'אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם. בַּקְּשׁוּ שָׁלוֹם וְאַתֶּם נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם"'.
וּלְפִי גֹּדֶל מַעֲלַת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שֶׁהִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, רָאוּי לָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בְּרֹב עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת, עַל יְדֵי מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת תְּמִידִיוֹת, לְהַעֲבִיר שִׂנְאָה מִלִּבּוֹ. וְעַל יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת מְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בַּמְּרוֹמִים.

֍ ֍ ֍

וְיִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בַּדָּבָר, כִּי מַה שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ", "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אֵין בְּכָךְ צֹרֶךְ לְגַבֵּי אָדָם הַמֵּיטִיב עִמּוֹ, וְאֵין לוֹ כָּל סִבָּה שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אוֹתוֹ, אֶלָּא הַצִּוּוּי הוּא לְגַבֵּי אָדָם הָרָב עִמּוֹ וּמְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ, עַל זֶה צִּוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אוֹתוֹ אֶלָּא לֶאֱהֹב אוֹתוֹ כְּגוּפוֹ, וְאָמְנָם הַדָּבָר קָשֶׁה, לְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכָּךְ צִּוְּתָה הַתּוֹרָה, הֲרֵי מוּכָח שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ טִרְחָה גְּדוֹלָה וְהַתְמָדָה רַבָּה לַחֲשֹׁב מַחְשָׁבוֹת כֵּיצַד לְהָסִיר אֶת הַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן שֶׁכָּל הֶפְסֵד אוֹ נֵזֶק שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ – הֲרֵי זֶה מֵהַשָּׁמַיִם, וּלְטוֹבָתוֹ, וְאֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לְהָרֵעַ אוֹ לְהֵיטִיב לוֹ, אוֹ לִנְגּוֹעַ בְּמַה שֶׁמּוּכָן לוֹ, אֲפִילוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְהַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינָיו לַהֲנָאָתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. כָּזֹאת וְכָזֹאת הָחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, וְיַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְיִתְחַזֵּק בְּמַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת תָּמִיד לְהַעֲבִיר שִׂנְאָה וּלְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה, וּכְכָל שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה עָלָיו יוֹתֵר, כֵּן יִגְדַּל שְׂכָרוֹ.