6. דיני הבדלה, טו-טז
טו. כבר נהגו הנשים שלא לטעום מהיין של ההבדלה, ורק בקידוש נהגו לטעום משום חיבוב מצוה. ויום טוב שחל להיות במוצאי שבת, שמקדשין ומבדילין על הכוס ביחד, מותר לאשה לטעום מכוס הקידוש, אף שאמרו עליו גם ברכת ההבדלה.
טז. שליח צבור המוכרח להבדיל בבית הכנסת כדי להוציא את הקהל ידי חובתם. וכן מי שכיון לצאת י"ח בהבדלה שבביהכ"נ ובא להבדיל בביתו, אם הנשים יודעות להבדיל בעצמן (כגון מתוך הסידור), נכון יותר שיבדילו לעצמן. ואם אינן יודעות להבדיל בעצמן, יכול לחזור ולהבדיל בשביל בני ביתו, שהרי גם הנשים חייבות בהבדלה. ויברך ברכת הגפן וברכת ההבדלה, ואחר שיטעם מהיין יאמר לבני ביתו שיברכו ברכת הריח על הבשמים, וברכת בורא מאורי האש על הנר. ואם הן מברכות ברכות אלו קודם שהמבדיל טעם מהיין, יזהר שלא יענה אמן אחר ברכתן, כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת הגפן לטעימה.
