6. דיני היין לקידוש, יד-טו

יד. גם כשמקדשים על יין שרף (עראק וכדומה), צריך לשתות מלא לוגמיו. וצריך שהכוס יחזיק רביעית. וכן לגבי ברכה אחרונה שאין לברך ברכה אחרונה רק כששותה רביעית. ואף שכ"ה ע"פ הדין, למעשה שוא"ת עדיף.

טו. אין לעשות קידוש בליל שבת, או הבדלה במוצאי שבת, על קפה או תה, או על חלב ושאר משקאות קלים, שאינם נחשבים לחמר מדינה. והוא הדין למיץ הדרים, גזוז, או טמפו. ואף מי שאי אפשר לו לשתות יין, או שאין לו יין וגם לא שכר, אינו רשאי לקדש ולהבדיל על המשקאות הנזכרים. וכל המקדש והמבדיל על משקאות אלה, הרי הוא נושא שם שמים לבטלה. ואסור לענות אחריו אמן. ואף בקידוש שחרית של שבת, אין לקדש על משקאות אלה. אולם אם היין מזיק לו, ולקדש על שכר (בכוס רביעית כדין) אין באפשרותו, מפני שאינו יכול לשתות ממנו מלא לוגמיו אליבא ריקנייא, וגם בירה (לבנה) אינה מצויה אצלו, רק אז יוכל לברך "שהכל נהיה בדברו" על משקאות אלה קודם סעודת שחרית, ויועיל לו בשעת הדחק כזאת במקום קידוש היום דוקא. ובהבדלה, יסמוך על ההבדלה שמבדיל בתפלה, או שישמע הבדלה משליח צבור או מאיש אחר, ולא יבדיל גם באופן שכזה על המשקאות הנזכרים.