605. שינה (ב)

אָמְרוּ חז"ל עַל הַפָּסוּק "וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם", בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, תְּחִלַּת מַפָּלָה – שֵׁינָה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהָאָדָם יָשֵׁן, אֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְלֹא בִּמְלָאכָה. וּבִפְרָט לְתַלְמִיד חָכָם, כִּי אֵין רִינָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְהִיא שְׁעַת רָצוֹן לְהִצְטַעֵר עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּאֲמִירַת סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְלִשְׁפּוֹךְ שִׂיחָה וְלִדְרֹשׁ סְלִיחָה, וְכַמָּה שְׁלֵמוּת יוּכַל הָאָדָם לְהַשִּׂיג בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מִבַּיּוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁטּוֹב שֶׁלֹּא לִישֹׁן בַּיּוֹם לְלֹא סִבָּה, כָּךְ טוֹב לִישֹׁן בַּיּוֹם כְּדֵי לִהְיוֹת עֵר בַּלַּיְלָה.
וְצָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְעַצְמוֹ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שֶׁטּוֹב לִהְיוֹת נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה בְּאֵיזֶה לֵילוֹת, כְּגוֹן לֵיל שָׁבוּעוֹת וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּא, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּא רוֹאֶה בְּסוֹף הַלַּיְלָה שֶׁחַבְלֵי שֵׁינָה נוֹפְלִים עָלָיו, וְחוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יוּכַל לַעֲמוֹד בַּתְּפִלָּה, יִשְׁכַּב לָנוּחַ מְעַט סָמוּךְ לַעֲלוֹת הַשָּׁחַר כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד וּתְהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בַּתְּפִלָּה, וְשֵׁינָה זוֹ – לְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב לוֹ. וְעַל כְּגוֹן זֶה נֶאֱמַר "טוֹב אִישׁ… יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט".