610. שקר (ג)

כְּבָר הִזְהִירוּ חז"ל שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לְיֶלֶד קָטָן שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ דָּבָר מְסֻיָּם אוֹ יִקְנֶה לוֹ מַתָּנָה מְסֻיֶּמֶת, כְּשֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הַיְלָדִים לְשַׁקֵּר. וּמְאֹד צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר עַל הַבָּנִים וְעַל הַתַּלְמִידִים שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר, וְאַף אִם יַעֲשֶׂה הַתִּינוֹק דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אִם יִהְיֶה מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת – לֹא יַעֲנִישֶׁנּוּ, אֶלָּא יַזְהִירֵנוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְכִסְלָה, וְאִם יְשַׁקֵּר – יַעֲנִישֶׁנּוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיִּתְחַנֵּךְ הַנַּעַר בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְגַם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.

֍ ֍ ֍

וְיָדוּעַ שֶׁחָמוּר מְאֹד עוֹנְשׁוֹ שֶׁל הַמַּחְטִיא אֶת חֲבֵרוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ מְאֹד לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיַּגִּיד לוֹ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁהוּא בְּסוֹד אֶצְלוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת, כֵּיוָן שֶׁמִּפְּנֵי הַבּוּשָׁה יָבוֹא לְשַׁקֵּר וּלְהַמְצִיא לוֹ עִנְיַן אַחֵר.

וְכֵן לֹא יְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ חֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִילוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּפְּנֵי הַבּוּשָׁה יָבוֹא לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר אֵין לִי.