629. שכן (ב)

מִתְּנָאֵי הַשְּׁכֵנִים שֶׁרוֹצִים לֵישֵׁב בְּאַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, שֶׁלֹּא יַכְבִּידוּ זֶה עַל זֶה לְהִכָּנֵס הָאֶחָד בְּבֵית חֲבֵרוֹ בְּכָל עֵת, וּלְהַאֲרִיךְ יְשִׁיבָתוֹ אֶצְלוֹ, אִם לֹא שֶׁיֵּדְעוּ בְּבֵרוּר שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְרוּצִים בְּכָךְ, שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. וְלֹא יַכְבִּיד הָאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דְּבָרִים רַבִּים, רַק לְעֵת צֹרֶךְ גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִקְנוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר לְלֹא אוֹתוֹ דָּבָר, יִשְׁאָלֶנּוּ מִשְּׁכֵנוֹ. וּכְשֶׁיִּשְׁאַל – יְמַהֵר לְהָשִׁיב, יָפָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם, בְּאוֹתוֹ אֹפֶן וּבְאוֹתָה דֶּרֶךְ שֶׁהִשְׁאִיל לוֹ, לֹא פָּחוֹת, וְלֹא יַחְזִיר דָּבָר מְלֻכְלָךְ. וְלֹא יַקְפִּיד הָאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיִּסְבֹּל עֻלּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְיַּעֲזְרֵהוּ בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ, בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ וּבְעֵת צָרָתוֹ.