679. תורה (ט)

הִנֵּה כִּי כֵן, אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא, בְּנֵי אֵל חַי, חָזָק וְנִתְחַזַּק בְּעַד אֱלֹקֵינוּ, וְנָחוּס עַל כְּבוֹד קוֹנֵנוּ, וְעַל נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ, וְלֹא נְאַבֵּד עַצְמֵנוּ לָדַעַת, וְנַאֲמִין בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּבְדִבְרֵי חז"ל הַקְּדוֹשִׁים, וּמִכָּאן וָהָלְאָה לֹא נְאַבֵּד הַזְּמַן יְקַר הָעֵרֶךְ לְבַטָּלָה, רַק בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בַּתּוֹרָה, וְנִשְׂמַח וְנַעֲלוֹז בְּדִבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה.

וְאַל יֹאמַר הַסּוֹחֵר 'הִנֵּה לָמַדְתִּי כָּךְ וְכָךְ תְּהִלִּים, כָּךְ וְכָךְ זֹהַר הַקָּדוֹשׁ, הֲלָכוֹת, וְכַדּוֹמֶה, וּכְבָר נִלְאֵיתִי, כִּי מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם יוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, אֲבָל בְּלִמּוּדִים אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עוֹסֵק כָּל הַיּוֹם', גַּם זֶה הֶבֶל, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד, אַף אִם יַחְזֹר כָּל הַיּוֹם עַל הַפָּסוּק "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", הֲרֵי הוּא נֶחְשָׁב לִפְנֵי ה' כְּאִילּוּ עוֹסֵק בִּנְגָעִים וְאָהֳלוֹת, וְאֵין טַעֲנָה זוֹ פּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ מִן הַדִּין, רַק יִטְרַח וְיַחְזֹר עַל לִמּוּדוֹ אֲפִילוּ אֶלֶף פְּעָמִים, וְלֹא יֵשֵׁב בָּטֵל, לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ וְלִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ.

֍ ֍ ֍

וְהִנֵּה, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ זֹאת וְכָזֹאת, דְּבָרִים שֶׁדָּשׁוּ בָּהֶם רַבִּים וְנַעֲשָׂה לָהֶם כְּהֶתֵּר, יַחְשֹׁב שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבִּלְתִּי אֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ, לִהְיוֹת פָּרוּשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אַךְ מִי יִתֵּן וְאֶמְצָא כָּתוּב בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁה' לֹא יָבִיא בְּמִשְׁפָּט עַל דְּבָרִים אֵלּוּ, גַּם אֲנִי הֶחֱרַשְׁתִּי, אֲבָל צַר לִי עַל עַצְמִי וְעַל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, אָיוֹם וְנוֹרָא, עַל כֵּן מֵרֹב צַעֲרִי דִּבַּרְתִּי עַד כֹּה לְעַצְמִי, וְהַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע, וְעָלָיו תָּבוֹא בִּרְכַּת טוֹב, וְכָל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, וּלְפִי גֹּדֶל הַצַּעַר – גֹּדֶל הַשָּׂכָר.