682. תוספת

'תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת' וְ'תוֹסֶפֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים' צִוָּנוּ בָּהֶם ה' לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמָם בִּלְבַד יָצְאוּ, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ, שֶׁחַיָּב אָדָם לְהוֹסִיף עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֵרוּשׁ "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי", וְדָרְשׁוּ חז"ל 'עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי', שֶׁחַיָּב אָדָם לִבְרֹחַ מֵאָה שְׁעָרִים שֶׁל הֶתֵּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּשַׁעַר אֶחָד שֶׁל אִסּוּר. וְנֶאֱמַר "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", וּפֵרְשׁוּ חז"ל 'פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ, קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ'. וְחַיָּב אָדָם לִהְיוֹת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה מִידֵי יוֹם, לֹא תִשְׂבָּע עֵינוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וְהַתּוֹסֶפֶת מוֹרָה עַל הֱיוֹתוֹ עוֹבֵד מֵאַהֲבָה, כִּי מַיִם רַבִּים שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה.

וּכְבָר כָּתְבוּ סִפְרֵי הַמּוּסָר שֶׁטּוֹבַת וּמַעֲלַת הַתּוֹסֶפֶת הִיא כְּשֶׁהַתּוֹסֶפֶת מְרֻבָּה עַל הָעִקָּר, לֹא שֶׁתְּהֵא הַתּוֹסֶפֶת מְבַטֶּלֶת אֶת הָעִקָּר, בְּאֹפֶן שֶׁצָּרִיךְ פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט, פְּעָמִים יוֹסִיף, וּפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.