707. תשובה (טו)

וְהִנֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה רְצוּיָה לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" וְדָרְשׁוּ חז"ל שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה 'עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ', כְּלוֹמַר עַד רֶגַע הַמִּיתָה, מִכָּל מָקוֹם עִקָּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּימֵי הַבַּחֲרוּת, כְּמַאֲמָר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ". וְכֵן פֵּרְשׁוּ חז"ל אֶת הַפָּסוּק "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'", שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא אַשְׁרֵי הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה כְּשֶׁהוּא 'אִישׁ', דְּהַיְנוּ בָּחוּר. וְחִיּוּב קְדִימַת תְּשׁוּבָה בִּימֵי הַבַּחֲרוּת הוּא מִכַּמָּה טְעָמִים, וְהָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵין לָאָדָם עָרֵב עַל יְמֵי חַיָּיו שֶׁיַּגִּיעַ לְזִקְנָה. וּמַה יָּקְרוּ דִּבְרֵי הַתַּנָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאָמַר 'שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ', יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה.