713. תשובה (כא)

וְהִנֵּה, זְמַן תְּשׁוּבָה הוּא כָּל יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, וּכְמַאֲמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר 'שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ', יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר. וּכְבָר אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁרָאוּי לָאָדָם שֶׁבְּכָל לַיְלָה קֹדֶם שָׁכְבוֹ לִישׁוֹן יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, וְאִם יִמְצָא שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, יִתְוַדֶּה וְיִתְחָרֵט וִיתַקֵּן אֶת עִיווּתוֹ כַּאֲשֶׁר יוּכַל, בְּאֵיזֶה סִגּוּף אוֹ בְּאֵיזֶה קְנָס לִצְדָקָה וְכַדּוֹמֶה, וַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה מְכֻנִּים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'בַּעֲלֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת'. וּפֵירֵשׁ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל זֶה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּאוֹמְרָה "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ", וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָלִין הָאָדָם עִם הַחֵטְא, כִּי נְבָלָה הוּא. וְכָתְבוּ הַמְּפָרְשִׁים שֶׁהַשָּׁב תֵּכֶף בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁחָטָא, בְּנָקֵל יוּכַל לְתַקֵּן אֶת עִיווּתוֹ, שֶׁדּוֹמֶה לִדְיוֹ לַחָה, שֶׁבְּקַלּוּת יוּכַל לִמְחֹק אֶת רִשּׁוּמָה, לֹא כֵּן כְּשֶׁהִיא יְבֵשָׁה. וְאִם לֹא שָׁב בְּאוֹתוֹ יוֹם, לְפָחוֹת יָשׁוּב בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁבְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ, שֶׁגַּם הוּא זְמַן מְּיֻחָד לִתְשׁוּבָה.

וְרָאוּי לָאָדָם לְהַקְדִּים הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה לִפְנֵי שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לוֹמַר אֶת נֻסָּח הַקִּדּוּשׁ, שֶׁהוּא עֵדוּת עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְהָרָשָׁע פָּסוּל לְעֵדוּת. וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְתוֹסֶפֶת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וּלְהֶאָרַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּמִזִּיו שִׁפְעַת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת יֻשְׁפַּע עָלָיו שֶׁפַע רוּחָנִי לִימוֹת הַחוֹל, לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה. וְלָכֵן, טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיְּפַנֶּה עַצְמוֹ מֵעֲסָקָיו קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה, יִדְרוֹשׁ סְלִיחָה, וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לְבֵית הַטְּבִילָה, וְיִמְצָא תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ.