715. תשובה (כג)

רַק הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים לָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁיְּפַנֶּה מֵעֲסָקָיו מְעַט בְּכָל יוֹם, וְיִקַּח בְּיָדוֹ סֵדֶר וִדּוּי הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בַּסְּפָרִים, וְיָשִׁית עֵינוֹ עָלָיו עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט לִמְצוֹא חֶשְׁבּוֹן, וִיחַשֵּׁב אֶת אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה מֵהַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּוִּדּוּי, מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַהוּא. וְאִם יֵשׁ דָּבָר שֶׁעֲדַיִן מַחֲזִיק בְּטֻמְאָתוֹ, יִתְחָרֵט עָלָיו חֲרָטָה גְּמוּרָה, וִיקַבֵּל עָלָיו בְּכָל תֹּקֶף שֶׁלֹּא לָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. וְאִם הוּא דָּבָר שֶּׁקָּשֶׁה לוֹ לִפְרֹשׁ הֵימֶנּוּ, יִגְדֹּר בַּעֲדוֹ בִּגְדָרִים וּסְיָגִים וּקְנָסוֹת וְכַדּוֹמֶה, לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר לְהִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא, וּלְקַיֵּם כָּל דָּבָר וְלֹא יַעֲבוֹר.

וְעַל אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְגָרַם פְּגַם רַב וְקִלְקוּל גָּדוֹל, וְהִשְׁחִית נַפְשׁוֹ וְטִמְּאָהּ וְלִכְלְּכָהּ, יַעֲשֶׂה זֹאת אֵיפוֹא, וִיקַבֵּל עָלָיו לְעַנּוֹת נַפְשׁוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בְּסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת וְעִנּוּיִים כַּאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, מְעַט מְעַט, וְאֶת כָּל אֵלֶּה יִרְשֹׁם בִּכְתָב אֱמֶת אֶת אֲשֶׁר קִבֵּל לַעֲשׂוֹת. וְהַיּוֹתֵר טוֹב, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל עָלָיו כִּי אִם עַל חֹדֶשׁ יָמִים אוֹ עַל שָׁבוּעַ אֶחָד, וּבְכָל שָׁבוּעַ יַחְזֹר לִקְרֹא אֶת מַה שֶׁכָּתַב, לִרְאוֹת אִם עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כָּרָאוּי, וְאִם פָּרַץ – יִגְדֹּר מַה שֶׁפָּרַץ וִיהֵא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. וְאַחַר עֲשׂוֹתוֹ כָּל אֵלֶּה, בְּכָל יוֹם מֵהַיָּמִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה יִתְוַדֶּה בְּמַר נֶפֶשׁ, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה, יִדְרוֹשׁ סְלִיחָה, כִּי הַיָּמִים יְמֵי רָצוֹן וּתְפִלָּתוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ עוֹשָׂה פְּרִי.