716. תשובה (כד)

וְכָתוּב בַּסְּפָרִים, שֶׁיֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה לִשְׁאָר הַיָּמִים לְעִנְיָן תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה, כְּהֶפְרֵשׁ הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, מִיָּמִים שְׁלֵמִים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן רָאוּי לָחוּשׁ עַל כָּל רֶגַע שֶׁל יָמִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ.

וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, יָנִיחַ בְּיָמִים אֵלּוּ עֵסֶק פִּלְפּוּלוֹ, וְיִהְיֶה עָסוּק רַק בִּקְרִיאַת סִפְרֵי מוּסָר וּבְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְלִשְׁפּוֹךְ שִׂיחָה, לִדְרוֹשׁ סְלִיחָה וּלְהַקְדִּים תְּפִלָּה עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹדֵד לְחַשֵּׁב עִם קוֹנֵהוּ.

וּלְפָחוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ יְקַיֵּם לְהַקְרִיב שְׁנֵי "תְּמִידִין" כְּהִלְכָתָם, "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד". וְאִם יִמְצָא חָבֵר טוֹב, מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, וְ"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק".