(73) שער התבונה, פרק א

עוֹד נוּכַל לוֹמַר שֶׁכִּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מִדַּרְכֵי הַיִּרְאָה וְהוּא שֶׁיְּצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ אִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, נִשְׁתַּתֵּק בְּדִבּוּרוֹ, וְנִלְאוּ כָּל רוֹפְאֵי עִירוֹ לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ. וּבָא רוֹפֵא אֶחָד גָּדוֹל וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִמַּחֲלָתוֹ הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ, וְגַם בְּחִנָּם, הַאֵין מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה עֲבוּר זֶה אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת, וְיֵרָאוּ אוֹתוֹת אַהֲבָתוֹ עַל כָּל אֵיבָרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּרוּץ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּהוּ, וְעַל כָּל פָּנִים בְּוַדַּאי לֹא יָעִיז בְּשׁוּם פַּעַם לְהַתְרִיז בְּדִבּוּרוֹ נֶגֶד רוֹפֵא נֶאֱמָן זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבָּזֶה רִפֵּא אוֹתוֹ. כֵּן הוּא בְּעִנְיָנֵנוּ מַמָּשׁ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זִכָּהוּ לָאָדָם וְהוֹסִיף לוֹ נֶפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת יָתֵר עַל כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת בָּזֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר בִּלְשׁוֹנוֹ כַּמָּה מֵאוֹת פְּעָמִים עַל דִּבּוּרִיִם אֲסוּרִים, מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁתַּקַּל מִלּוּלֵהּ עֲבוּר זֶה, וְלֹא לְהַחֲזִיר לוֹ בַּבֹּקֶר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עָלָיו, אוּלַי יָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹ. הֲכָזֶה גְּמוּלוֹ, אֲשֶׁר יָשִׁיב לַה', שֶׁיְּדַבֵּר עוֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים? וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, הַיְנוּ שֶׁיָּשִׂים בְּזִכְרוֹנוֹ תָּמִיד כִּי לְפִי רֹב קִלְקוּלִי, שֶׁעָבַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי עַד עַתָּה, הָיָה מִן הַדִּין שֶׁאֶהְיֶה אִלֵּם, אַךְ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלַי, אֵיךְ אָשׁוּב לַחֲטֹא בְּזֶה עוֹד?