738. חלוש

"הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי", וּבִשְׁעַת חֻלְשָׁה – אָז נִכָּר הָאָדָם, הַאִם הוּא אוֹהֵב אֶת ה' בְּכָל לְבָבוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲזוֹב אֶת עֲבוֹדַת ה' בִּגְלַל סִבָּה קְטַנָּה, אֶלָּא יִדְחֹק עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ חז"ל עַל הַפָּסוּק "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", שֶׁאֲפִילוּ בִּשְׁעַת מִיתָה יַעֲסֹק הָאָדָם בַּתּוֹרָה, וּלְפִי גֹדֶל הַצַּעַר כָּךְ יִגְדַּל שְׂכָרוֹ.

אָמְנָם, מִי שֶׁהוּא חַלָּשׁ, מוּטָל עָלָיו חִיּוּב לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ בִּרְפוּאוֹת, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּלְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב לוֹ, וַה' יְשַׁלֵּם לוֹ. וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁמִּי שֶׁמְּזַלְזֵל בַּסְּעוּדָה שֶׁלְּאַחַר הַקָּזַת הַדָּם, שֶׁהִיא נִצְרֶכֶת לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ, אַף מֵהַשָּׁמַיִם מְזַלְזְלִים בִּמְזוֹנוֹתָיו, וְאוֹמְרִים, הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ חָס עַל חַיָּיו, אַף אָנוּ לֹא נָחוּס עָלָיו.

וְיֵשׁ זְמַן וָעֵת לְכָל חֵפֶץ, עֵת לְהִתְעַנּוֹת וּלְסַגֵּף אֶת עַצְמוֹ, וְעֵת לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַבְרִיא אֶת גּוּפוֹ. וּכְבָר הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ חז"ל שֶׁלְּעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּפַת שַׁחֲרִית, וְכַמָּה מַעֲלוֹת אָמְרוּ חז"ל עַל פַּת שַׁחֲרִית, בְּאֹפֶן שֶׁבְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה – יֹאכַל תֵּכֶף אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָלֵשׁ. וְכֵן בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא רָעֵב – יֹאכַל, וְיֹאכַל בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה יַיִן וּשְׁאָר דְּבָרִים הַמַּחְזִיקִים גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבוֹד אֶת בּוֹרְאוֹ כַדָּת.

אַךְ יִּזָּהֵר הָאָדָם שֶׁלֹּא יַשִּׁיאֵנוּ יִצְרוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא חָלוּשׁ וְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת בּוֹרְאוֹ, וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לַאֲכִילוֹת וּשְׁתִיוֹת מְרֻבּוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲלֹא ה' יַחְקֹר זֹאת, כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ קֹשְׁטְ דִּבְרֵי אֱמֶת.