742. חולה (ג)

עוֹד מִצְוַת אֲחֵרִים עַל הַחוֹלֶה, לְהַזְכִּירוֹ עַל הַוִּדּוּיִּים וְהַתְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה בְּנֹעַם שִׂיחַ, וְכֵן עַל הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת תָּמִיד, כְּגוֹן תְּפִלָּה, צִיצִית וּתְפִלִּין, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכָל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, וּנְטִילַת יָדַיִם, וּסְפִירַת הָעֹמֶר וְכַדּוֹמֶה, וְלוֹמַר עִמּוֹ סֵדֶר וִדּוּי, וּלְסַדֵּר לוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה לְפִי הָרָאוּי לוֹ, וּלְהַזְכִּירוֹ שֶׁיְּסַדֵּר עִנְיָנָיו – לְמִי הוּא חַיָּב וּמִי חַיָּב לוֹ, זֶהוּ חֶסֶד גָּדוֹל עִם הַחוֹלֶה, וְגוֹרֵם לוֹ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ".

וּמִצְוָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כִּי הֵם הַיּוֹדְעִים מַה וְכֵיצַד לְדַבֵּר, וְרָאוּי לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים הַנִּמְצָאִים בְּכָל עִיר וְעִיר לְהַחֲזִיק בְּמִצְוָה זוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי רַבָּה הִיא. וּבֶאֱמֶת גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד, וְהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ לְהָשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וּמִתּוֹךְ שֶׁהַחוֹלֶה הוּא מֻכֶּה אֱלֹקִים וּמְעֻנֶּה – יִכָּנַע לְבָבוֹ וְיָשׁוּב בְּלֵב שָׁלֵם וּתְשׁוּבָתוֹ עוֹשָׂה פֵּרוֹת, וְגָדוֹל הַמְעֲשֶׂה.