743. חולה (ד)

וְאַזְהָרַת הַחוֹלֶה עַל עַצְמוֹ, כִּי יִתֵּן לִבּוֹ שֶׁאָדָם מוּכָן תָּמִיד לְיוֹם הַמָּוֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל 'שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ', וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה יוֹם יָמוּת, יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּכָל יוֹם, שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר. וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנָּפַל לַמִּטָּה, אָמְרוּ עָלָיו שֶׁדּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַגַּרְדוֹם לָדוּן אוֹתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ פְּרַקְלִיטִים גְּדוֹלִים כְּדֵי לְהִנָּצֵל, וְאוֹמְרִים לוֹ 'הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר'. וְתֵכֶף כְּשֶׁעָלָה לַמִּטָּה, אַל יַחְשֹׁב שֶׁלֹּא תָּבוֹא עָלָיו פֻּרְעָנוּת, וְלֹא יַמְתִּין עַד שֶׁיַּכְבִּיד עָלָיו הַחוֹלִי, כִּי אָז אוּלַי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיַּד יִתֵּן לֵב לָשׁוּב וּלְסַדֵּר עִנְיָנָיו, וְהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לְקַיֵּם כָּל דְּבַר מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ, כְּדֵי לְהוֹסִיף מִצְוָה אַחַת יְתֵרָה, לְהַטּוֹת אֶת כַּף הַזְּכֻיּוֹת לְטוֹבָה.

וְיָדוּעַ מַעֲשֵׂה שֶּׁאֵרַע בְּאָדָם גָּדוֹל אֶחָד, שֶׁהָיָה נוֹטֶה לָמוּת, וּפֶתַע פִּתְאֹם נִתְעוֹרֵר וַיִּתְחַזֵּק וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה וּבִקֵּשׁ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וּמֵאָז וָהָלְאָה שָׁב וְרָפָא לוֹ עַד שֶׁחָזַר לִבְרִיאוּתוֹ. וְגִילָהּ סוֹדוֹ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ מִתְעַלֵּף בְּחוֹלְיוֹ רָאָה שֶׁהָיוּ שׁוֹקְלִים מוּלוֹ אֶת זְכֻיּוֹתָיו וַחֲטָאָיו, וְהָיוּ כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם שָׁווֹת, וְלָכֵן קָם וְהִתְעוֹרֵר וְהִכְרִיעַ כַּף זְכוּת עַל יְדֵי מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִלִּין, וַיְחִי מֵחָלְיוֹ. אִי לְזֹאת, בִּזְמַן הַחוֹלִי זוֹ הָעֵת הָרְאוּיָה לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ, וְיֵלֵךְ לְפָנָיו צִדְקוֹ, כִּי צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה יִדְרֹשׁ סְלִיחָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם, כִּי תְּפִלַּת הַחוֹלֶה עַל עַצְמוֹ רְצוּיָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל עַל הַפָּסוּק "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת קוֹל הַנַּעַר".