749. חסד (ה)

וְכָל הָאָמוּר בְּעִנְיַן זֶה, יִגְדַּל הַחִיּוּב עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם הוֹרָיו, וְעִם יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְעִם קְרוֹבָיו, כָּל הַקָּרוֹב מֵהֶם קֹדֶם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חז"ל 'עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין', וּכְמוֹ שֶּׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם".

וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר יִגְדַּל הַחִיּוּב לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם עַצְמוֹ וְגוּפוֹ, וְ"גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה הוֹלֵךְ לֶאֱכוֹל הָיָה אוֹמֵר אֵלֶךְ וְאֶגְמֹל חֶסֶד עִם אַכְסְנַאי שֶׁיֵּשׁ לִי, דְּהַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, וְיָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל 'חַיֶּיךָ קוֹדְמִין', וְנִמְצָא שֶׁמִּצְוַת עֲשִׂיַּת חֶסֶד לִוְיַת חֵן הִיא לְכָל עִנְיְנֵי הָרְשׁוּת שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן לְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

וְכִי יִתֵּן אֶל רוּחוֹ וִיכַוֵּן לִבּוֹ לְכָךְ, וַדַּאי וּפָשׁוּט שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר עַל הַחֶסֶד, שֶׁאִם עוֹשֶׂה אֲפִילוּ נַחַת רוּחַ קַלָּה לַחֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא גּוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד. וּבִפְרָט אִם הוּא אִישׁ צַדִּיק, שֶׁעַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁמַּכְרִיזִים בַּשָּׁמַיִם שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ נַחַת רוּחַ זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּדָּבָר שׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר, שֶׁאָז יְבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹן קוֹנוֹ. וְגַם כִּי יַרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ, חֶסֶד הוּא.