יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם זָהִיר בָּזֶה בְּחַיֵּיהֶם, אֲבָל עִקָּר הַכָּבוֹד הוּא לְכַבְּדָם בְּמוֹתָם, לַעֲשׂוֹת לָהֶם נַחַת רוּחַ – כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה לְאָבִיו וְאִמּוֹ, וּבִפְרָט אִם אֵין לָהֶם בָּנִים, מִי יָחוּס עֲלֵיהֶם חוּץ מִמֶּנּוּ, וְרָאוּי לָחוּס עֲלֵיהֶם לְכַבְּדָם בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם, וּבָזֶה יִתְנַחֲמוּ עַל שֶׁאֵין לָהֶם בָּנִים, וְיִתְּנוּ הוֹדָאָה עַל חֶלְקָם, כִּי כַּאֲשֶׁר הַחֲתָנִים טוֹבִים, אָז הַבָּנוֹת עֲדִיפוֹת מֵהַבָּנִים. וְגָדוֹל הוּא הַחִיּוּב הַכָּבוֹד שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְחָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי בִּתָּם הוּא נִצַּל מִן הַחֵטְא וְזוֹכֶה לְהִבָּנוֹת, וְזוֹכֶה לְכָל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁזָּכוּ, וְכַמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה טִרְחוֹת טָרְחוּ חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ עַד שֶׁגִּדְּלוּ אֶת הַבַּת, וְעַד שֶׁהִשִּׂיאוֹ אוֹתָהּ לוֹ, הֲרֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הָיוּ קָשִׁים עֲלֵיהֶם כַּבַּרְזֶל, וְלָכֵן מוּטָל חִיּוּב עַל הֶחָתָן שֶׁלֹּא לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה, וְלִהְיוֹת לָהֶם כְּבֵן.
